בוסטון סלטיקס 24-25

בשעה טובה ומוצלחת הסלטיקס שברו את השיוויון במספר האליפויות בינם לבין הלייקרס ועומדים גאים לבד בפסגה עם 18 גביעי אליפות. ובגדול, אין סיבה לחשוב שהם לא מתכוונים להגדיל את הפער הזה ממש בקרוב. בוסטון שמרה על אותו סגל. 15 שחקנים חוזרים מהעונה שעברה וגם מאמן אחד גאון שבעונה השנייה שלו בליגה לקח אליפות ולפי מוסר העבודה והאתיקה והכריזמה והטירוף, מסתמן כמאמן ראשי מוביל לעוד הרבה עשורים בליגה. אחרי שנתיים בתפקיד כבר  אפשר להרגיש את ההשפעה שלו בכל פרמטר של המשחק.

בוסטון קלעה 16.5 שלשות בממוצע בעונה שעברה- הנתון השני הכי טוב בהיסטוריה(גולדן סטייט של עונת 22/23 ראשונה עם 16.6). היא גם זרקה הכי הרבה עם 42.5 ניסיונות למשחק וקלעה ב-38.8%, מקום שני בליגה, עשירית האחוז אחרי אוקלהומה סיטי. כולם זורקים, כולם קולעים, כולם נכנסים לזון. בפעם הראשונה בהיסטוריה של סדרת הגמר 7 שחקנים שונים מאותה קבוצה קלעו לפחות 2 שלשות כל אחד במשחק. וזה עוד קרה בשני משחקים. הסלטיקס לא רואים אף קבוצה בליגה ממטר בכל מה שקשור לשלשות והם אפילו התחזקו בתחום הקיץ עם הבחירה ה-30 בדראפט- ביילור שיירמן, שנראה כמו ג'ו אינגלס עם מהירות כפול 2. קלעי מדופלם של 39% לשלוש בקריירת מכללות של 5 שנים. שחקן בן 24 שאמור לתרום באפן מיידי. אם תרצו סוג של סם האוזר שמאלי. אגב שחקנים חדשים, לא ברור איך ולמה לוני וולקר הגיע למצב שאף קבוצה לא רוצה אותו אבל בוסטון החתימה את הגארד של ברוקלין בעונה החולפת לחוזה במחנה האימונים כשכבר עכשיו סביר להניח שהוא יהיה חלק מקבוצת הג'י ליג של המועדון ויקבל קריאות ל-נבא לפי הצורך. מוזר, זה עדיין שחקן שעשה כמעט עשר נקודות למשחק ב-38.4% לשלוש בעונה שעברה.

אבל עם כל הכבוד ללוני וולקר ולביילור שיירמן, החיזוק הגדול של הסלטיקס בקיץ הזה הגיע ממחוזות אחרים לחלוטין שבכלל קשורים לנבכי הנפש. זה התחיל עם ג'יילן בראון שלא קיבל זימון לנבחרת ארה"ב גם אחרי שקוואי נחתך בעקבות פציעה באמצע יולי, בראון ציפה לקבל את הזימון במקומו לאור ההצלחה העצומה שלו בחודשים האחרונים. זה לא קרה. חברו לקבוצה דריק ווייט הוקפץ במקום קוואי. האם וי פי הטרי של הגמר התעצבן. עקץ את נייקי בציוץ ברמיזה מאוד מפורשת שהחברה מקבלת החלטות על סגל ארה"ב לפי השחקנים שמיוצגים אצלה. בקיצור, הוא בשנת נקמה. ג'ייסון טייטום זה חתיכת סיפור. הבן אדם חטף ביקורות לאחר האליפות שלא היה מספיק טוב וגם הואשם בחוסר מקוריות בשלב החגיגות. בהמשך הקיץ הוא התייבש על הספסל של נבחרת ארה"ב באולימפיאדה וספג אין סוף עקיצות והשמצות ברשתות. גמרו אותו. והוא אלוף. חחחח. אז גם הוא בשנת נקמה. לסיכום, שני שחקני על שכבר שנים שומעים שהם לא מוכיחים את עצמם מספיק, לוקחים אליפות ראשונה ביחד ועדיין ממשיכים להרגיש שלא מעריכים אותם מספיק. זאת נקודת פתיחה מצוינת לקבוצה אלופה ברמת המטוביציה.

זאת גם נקודת פתיחה מצוינת שיש לך קבוצה היסטורית. בעונה שעברה בוסטון הציגה את ההתקפה הכי יעילה בהיסטוריה של המשחק ובמקביל את ההגנה השלישית הכי טובה בליגה. שנייה בליגה בריבאונדים, ראשונה בחסימות, ראשונה בהפרש ממוצע שעמד על 11.4. ניצחה את המזרח בהפרש של 14 משחקים עם עונה של 64 ניצחונות(מהטובות של המועדון) ויש עוד כל כך הרבה קטגוריות סטטיסטיות שמעידות על הדומיננטיות המוחלטת של האלופה הטרייה. דומיננטיות שלא תשתנה ב-5 שנים הקרובות אם לא יקרה משהו חריג.

שורה תחתונה: הליין שלהם עומד על אובר/אנדר של 58.5. הולך על אובר, מקום ראשון במזרח שוב ועוד סדרת גמר