פתיחת עונה צד מזרחי

פתיחת עונה צד מזרחי

עידו גור
מייסד ומנכ"ל החברה
עידו גור

עונה חדשה ומטורפת של הליגה הכי טובה בעולם יוצאת לדרך ממש בקרוב וזה זמן מצוין להתחיל להתכונן ולעשות קצת סדר לקראת מה שצפוי לנו. קודם כל כותרות: פורמט גביע חדש שיסתיים בפיינל פור נוצץ בלאס וגאס, עונת הרוקי של ויקטור וומבניאמה, העונה העשרים ואחת של לברון ג'יימס, חצי ליגה שרואה את עצמה כמועמדת לאליפות, סופר טים בפיניקס, משבר גדול בפילדלפיה, גולדן סטייט בסוג של ריקוד אחרון, דמיאן לילארד ויאניס, לוקה דונצ'יץ' וקיירי, קוואי ופול ג'ורג' ועוד המון סיפורים וקווי עלילה שירתקו אותנו העונה אז בואו נתחיל לעשות קצת סדר ונבחן בקצרה את מצבה של כל קבוצה לקראת פתיחת הליגה. מתחילים עם קבוצות החוף המזרחי.

אורלנדו מג'יק- קפצה מ-22 ניצחונות לפני שתי עונות ל-34 ניצחונות בעונה האחרונה. בוגאס נותנים להם אובר אנדר של 36.5 העונה. תלכו אובר. אנשים ישנים על פאולו באנקרו. הוא כוכב. הוא גברי. הוא מוכן. פרנץ וגנר בדרך להיות אולסטאר. יש בעיה בגארדים. כולם בינוניים פלוס במקרה הטוב. אולי בלאק שנבחר שישי בדראפט ישנה את זה. ג'ו אינגלס הצטרף. לא גיים צ'יינג'ר. ג'מאל מוסלי מתחיל עונה שלישית. אחלה מאמן. אחלה ג'נרל מנג'ר גם. אנת'וני פארקר. שיהיה לו בהצלחה. הוא שלוחה שלנו

אטלנטה הוקס- ההוקס עשו גמר מזרח לפני שנתיים אבל בשני הפלייאופים האחרונים הודחו בסיבוב הראשון אחרי שהגיעו לשם דרך הפליי-אין. ג'ון קולינס עזב. אף שחקן חדש משמעותי לא הצטרף בקיץ. אטלנטה עומדת לפני עונה של להיות או להרוס. כל הלחץ על טריי יאנג שהספיק לפטר שני מאמנים בשנתיים האחרונות, לריב עם ג'ון קולינס, ולא לשמור. הבן אדם עלה נידף ברוח בהגנה. כבר התחילו שמועות על טרייד. למרות הכל אני בעדו. הוא שחקן קלאץ', מייצר מלא לאחרים ולעצמו. תנו לו צ'אנס. חוצמזה הכינוי של הקו האחורי של אטלנטה מושלם – דג'ונטריי

אינדיאנה פייסרס- הליברטון זה טופ טופ פוינט גארדים. מהמר שהוא יעשה עונה של 90/50/40 עם 25 נק' ועשרה אסיסטים ממוצע. אף שחקן לא עשה עונה כזאת עם ממוצעים של 20 נק' ו-10 אסיסטים. אפילו לא סטיב נאש שרשם 90/50/40 ארבע פעמים שונות בקריירה. מיילס טרנר עשה קפיצה גדולה בעונה שעברה. הפייסרס צעירים, משחקים מהר, מהר מאוד. תיאורטית הם יותר טובים מטורונטו, ברוקלין ושיקגו שסיימו מעליהם בעונה שעברה. לכל הפחות יהיה כאן פליי-אין. בעיה אחת לקראת פתיחת העונה: אינדיאנה ו-באדי הילד לא הגיעו להסכמה על הארכת חוזה והוא מועמד לעבור בטרייד. חבל. אחד הקלעים הכי גדולים בהיסטוריה של המשחק, לא פחות   

בוסטון סלטיקס-  4 עונות רצופות של כמעט. כמעט גמר בבועה. כמעט אליפות לפני שנה. כמעט היו הראשונים לחזור מפיגור 3-0. בכל השנים האלה פחות או יותר עם אותו שלד מוביל. לא עוד. מרקוס סמארט’, גרנט וויליאמס, רוברט וויליאמס ומלקולם ברוגדון(השחקן השישי של העונה) יצאו מהמשוואה, קריסטפס פורזינגיס וג'רו הולידיי נכנסו. בעונה שעברה הלטבי שיחק 65 משחקים שזה הכי הרבה מאז העונה השנייה שלו בליגה. לחשוב שהוא יהיה כל כך בריא שוב זה ווישפול ת'ינקינג. הוא לא. הולידיי הגיע לשמור על לילארד שעבר למילווקי על חשבונו. זה קטע קורע. זאת הגרסה של בראד סטיבנס לקרב אגרופים בין הנהלות. הוא לא פראייר. מצד שני, 4 שחקני רוטציה משמעותיים מאוד הלכו, הלב של הקבוצה הלך. יש לבוסטון שישייה חזקה מאוד יחד עם הורפורד ודריק ווייט אבל מה שיש מסביב כרגע לא ממש רלוונטי חוץ מאושיי בריסט וקצת סם האוזר שהם אחלה. הסלטיקס איבדו את הסוויצ'יביליות שלהם. מי יתמודד עם יאניס ואמביד בפלייאוף. אין את רוב וויליאמס יותר. זה הימור גדול מידי בעיניי. לפחות לעונה הזאת. אני עדיין מאמין שטייטום ובראון עוד יקחו אליפות ביחד. בבוסטון. אבל לא השנה.     

ברוקלין נטס- מהרגע שהנטס עברו לברוקלין הם במאניה דיפרסיה, או בצמרת או בתחתית. שנתיים פה, שנתיים שם. הייתה שנה אחת שהם היו באמצע בעשור האחרון. הם חזרו לאמצע. מיקל ברידג'ס בדרך להיות אולסטאר וטופ 10 בפנטזי. תרשמו. קאם ג'ונסון שחקן. קלקסטון סנטר מצוין. דינווידי זה דינווידי. מה שבטוח זה שהוא אף פעם לא מוותר. זאת רביעייה לא רעה אבל צריך עוד. אולי יש. לא שאני מאמין בזה. ההיסטוריה הוכיחה את עצמה, מצד שני ההיסטוריה גם מלמדת דברים אחרים. בן סימונס. זה האיש. אם ואם ואם. וכנראה שלא בתכלס. מקום בפליי-אין ואולי סיבוב ראשון. זאת התקרה.

דטרויט פיסטונס- מונטי וויליאמס חתם על חוזה מטורף של 78 מיליון דולר ל-6 עונות  והפך למשתכר הגבוה ביותר מבין המאמנים עם שכר של 13 מיליון דולר לעונה. מיד אחריו גרג פופוביץ', מורו ורבו(של חצי מהמאמנים בליגה גם) שמרוויח 11.5 מיליון וסטיב קר שעבד עם שניהם עם 9.5 מיליון. קייד קאנינגהאם ישב כמעט עונה שלמה בחוץ. הוא שחקן. שחקן שחקן. עושה הכל. השנה הוא יפרוץ. דטרויט מעניינת ממש. הרבה צעירים. ג'יידן אייבי(הג'ה מוראנט מעלי אקספרס) נתן עונת רוקי סבירה בשביל בחירה חמישית בסך הכל והראה המון מקום לצמיחה. הרוקי אסר תומפסון נבחר באותו מקום בדראפט של השנה. מבטיח מלא. הזדמנות אחרונה אולי של מארווין באגלי וג'יימס וויסמן להראות שהם שחקנים משמעותיים בליגה הזאת ובויאן בוגדנוביץ' שימשיך לקלוע ואמור לעבור בטרייד עד הדדליין אם יש הגיון בעולם הזה. הפיסטונס לא אמורים לגרד את הפליי-אין אבל הם אמורים להשתפר מעונת ה-17 ניצחונות שלהם בשנה שעברה. בלאס וגאס נותנים להם אובר אנדר של 28.5 ניצחונות. עדיין הייתי הולך אנדר קטנטן

וושינגטון וויזארדס- שנת מבחן לדני אבדיה. זאת העונה שתגדיר את המשך הקריירה שלו. את ההזדמנות הוא יקבל, אין ספק. זה עליו לקחת אותה. גם אם ג'ורדן פול וקייל קוזמה ירימו 50 זריקות בממוצע ביחד למשחק, דני צריך לקחת לפחות 15. אגרסיביות, אמונה עצמית שהוא השחקן הכי טוב בקבוצה הזאת כי הוא באמת כזה ועוד קצת מזל שתמיד חשוב וזאת יכולה וצריכה להיות עונת הפריצה של אבדיה שתקבע את מעמדו להמשך הקריירה. מעבר לזה וושינגטון עוד עלולה להפתיע. מבחינת לאס וגאס היא הקבוצה החלשה בליגה. אובר/אנדר של 24.5 ניצחונות בלבד. לדעתי הקבוצה הזאת תפתיע. זאת אומרת, תעבור את הרף שהציבו לה ולכל הפחות תהיה קצת מלהיבה ותשחק בלי לחץ. טיוס ג'ונס משפר את מי שסביבו. בילאל קוליבלי פרוספקט מעניין. קורי קיספרט זה שחקן של 15 שנים בליגה. יהיה מעניין

טורונטו ראפטורס- רב הנסתר על הגלוי. סיאקם יהיה שחקן חופשי בקיץ הבא. או ג'י אנונובי עם אופציית שחקן בקיץ הבא. קשה להאמין שמסאי יוג'ירי לא יעביר לפחות אחד מהם בטרייד עד לדדליין אם לא את שניהם. המועדון בונה על סקוטי בארנס, רוקי העונה לשעבר שנכנס לעונה השלישית שלו. השנייה הייתה יחסית מאכזבת. אם הקליעה שלו לא תשתפר באופן דרמטי הוא לא יהיה שחקן פרנצ,'ייז אמיתי. ה-MVP של אלופת העולם הטרייה, דניס שרודר הגיע לאייש את עמדת הרכז הראשון שפרד ואן וליט הפקיר. גריידי דיק נבחר במקום ה-13 בדראפט. שחקן מגניב. אישיות עוד יותר. כך או כך טורונטו בדרך למטה, להערכתי מחוץ לפליי-אין העונה והתחלה של ריבילד איפשהו באזור הדדליין. שיהיה בהצלחה למאמן הרוקי שלה, דארקו ראיקוביץ'.

מיאמי היט- אלופת המזרח איבדה שני שחקנים סופר חשובים ברוטציה שלה. וינסנט שהלך ללייקרס וסטרוס שהלך לקליבלנד. אף אחד לא הגיע במקום חוץ מג'וש ריצ'ארדסון שעושה קמאבק. הרוקי חיימה יאקוז נראה שחקן שמתאים ל-DNA הכל כך מאופיין של ההיט. ניקולה יוביץ' אמור לעשות קפיצה אבל זה ממש ממש לא מספיק. עסקת לילארד נפלה באופן מפואר. גם הולידיי לא הגיע אחרי. מיאמי נחלשה. יש חמישה אולסטארים בשנה האחרונה שהציבו את ההיט כיעד מועדף לטרייד ואף אחד לא הגיע לשם. זה התחיל עם דונובן מיטשל בקיץ שעבר ואז דוראנט עוד כשהיה בברוקלין. בראדלי רצה מיאמי בקיץ הזה ואז הגיע הסיפור עם לילארד ואולי אפשר גם להוסיף לרשימה הזאת את הולידיי. לא ידע כמה הוא רצה לעבור למיאמי. גם לא היה לו מספיק זמן לחשוב על זה. מה זה אומר על פאט ריילי, מה זה אומר על התרבות של ההיט. יש פה חלון הזדמנויות קטן שהתחיל ב-2020. איך ההנהלה הכל כך מפוארת של מיאמי כשלה בכל אחד מהמקרים. קצת מאכזב. אפילו הרבה. בכל מקרה ג'ימי באטלר כוכב, טיילר הירו אחלה ואם באם אדביו יתקדם גם במישור ההתקפי ההיט ישארו בצמרת המזרח אבל בלי חיזוק נוסף אין להם סיכוי לקחת אליפות או אפילו לעשות גמר מזרח.   

מילווקי באקס- יאניס עשה פוזות. חיכה שההנהלה תוכיח לו שהיא מחויבת לניצחון. כאילו היא לא פיטרה הרגע מאמן מצליח שאיבד את אחיו בתאונת דרכים במהלך הפלייאוף. כאילו היא לא האריכה חוזים למידלטון ולופז בקיץ הזה. כאילו היא לא סידרה מקום בסגל לאח אחד ומקום בקבוצת ג'י ליג לאח שני שלו. למרות כל זה הוא עשה שרירים כל הקיץ. יצא קצת צבוע אם אתם חוזרים לנאום סוף עונה שלו אבל אני מפרגן לו. הרוויח את זה ביושר וגם עבד לו. לילארד הגיע בטרייד ענק במקומו של הולידיי וגרייסון אלן. מבחינת כדורסל זה הבדל בין הגנה להתקפה. בין שחקן קלאץ' שיכול לקחת זריקות גדולות במשחקים חשובים כי יאניס רק חצי כזה. תחזרו אחורה למשחק ההדחה נגד מיאמי ותקבלו תזכרות. מצד שני זה די ממלכד את יאניס. הנה מילווקי עשתה מה שהוא ביקש, זמן שלו להתחייב ולהאריך חוזה מעבר לעונת 25/26 שבה יש לו אופציה. לגבי לילארד. מרגש לראות אותו מתמודד בפעם הראשונה באמת על אליפות. הבאקס קיזזו את ההפסד של גרייסון אלן במאליק ביזלי שהוא קלעי לא פחות טוב. והביאו עוד אח, זה של ברוק לופז שחוזר. בקיצור, זאת קבוצה לגמר, זאת קבוצה לאליפות. קשה לאות גמר מזרח אחר מאשר מילווקי נגד בוסטון. שתיהן הרבה יותר טובות מכל השאר במזרח.

ניו יורק ניקס- תוספת אחת לרוטציה- דונטה דיוינצ'נזו. רק שחקן אחד עזב- אובי טופין. הניקס לואוקי יכולים לעשות גמר אזורי. האנרגיה חזרה לקירות של הגארדן. בראנסון כבר מוכח למרות גביע עולם מאכזב. ג'וש הארט קיבל בוחטה של 80 מיליון ל-4 שנים. רנדל עדיין בשנות הפריים שלו. ההבדל בין הצלחה ממשית להדחה נוספת בסיבוב השני של הפלייאוף תלוי באר ג'יי בארט. אם הוא יעשה קפיצה באחוזים שלו הניקס יכולים להחשיב את עצמם מועמדים לגמר אזורי. הוא לא יעשה את זה. גם קווקילי בסיפור. שנת חוזה שלו אחרי פערים עצומים ביכולת בין העונה הסדירה לפלייאוף. ניו יורק תישאר באזורים של הכמעט. לפחות כיף ממש שוב במדיסון סקוור גארדן.

פילדלפיה סיקסרס- אחרי שג'יימס הארדן קרא לדריל מורי שקרן והתחייב שלא לשחק באותו מועדון שהוא עובד בו, הבטיחו לנו שהארדן מתכוון למרר את החיים של פילי. מאז די שקט וגם ביום המדיה של הקבוצה היה שקט כי הרארדן בכלל לא הגיע. זה הפוינט גארד אולסטאר השני בשלוש העונות האחרונות של פילי שלא מתייצב ליום פתיחת העונה הרשמי. הזיה. סיטואציה מרתקת. מת לראות איך זה מתפתח. הפרוסס נתקע. פילדלפיה לא עשתה גמר מזרח כבר מעל ל-20 שנה. אמביד לא עומד בהבטחה. הוא קרס חלקית במאני טיים של חצי גמר המזרח נגד בוסטון. האחריות יותר מכולם עליו. המון סימני שאלה. המון כישלונות בשנים האחרונות. ועדיין, זה סגל חזק מאוד שכמעט ולא השתנה מהעונה שעברה. קלי אוברה, פטריק בברלי ומו במבה הצטרפו. גם אם הארדן ומורי לא ישלימו יש פה קבוצה לטופ 4 במזרח.

קליבלנד קאבלירס- שינויים קוסמטיים. מקס סטרוס וג'ורג' ניאנג הצטרפו לשפר את הקליעה ואת הריווח של הקאבס שהפסידו את סדרת הפלייאוף הראשונה של המועדון ללא לברון מאז שנות ה-90 לניקס. יש כל מיני לחשושים על הנאמנות של דונובן מיטשל. עיתונאים מסוימים מציעים לקליבלנד להעביר אותו בטרייד כי אחרת הוא יעזוב עוד שנתיים. מגוחך לחשוב כל כך רחוק שיש לך חלון הזדמנויות. אוון מובלי נכנס לעונה השלישית והוא מדהים. דריוס גארלנד גארד מוכח בליגה הזאת ואחד השחקנים המחשמלים. ג'ארט אלן מצוין, גם החבר שלו כריס לוורט שהגיע איתו מברוקלין. קליבלנד טובה. מיטשל כוכב. יכולה להשתחל למקום של פילדלפיה ולסיים שלישית במזרח העונה.   

שארלוט הורנטס- אחרי עונה גרועה מלאה בפציעות והיעדרויות, שארלוט תנסה לחזור לגרסה המשופרת שהציגה לפני שתי עונות שהסתיימה בהפסד בפליי-אין. יש לה את החירה השנייה בדראפט ברנדון מילר. יכול להפוך לסוג של פול ג'ורג'. שחקן מרשים מצד אחד, מצד שני יכול להיות שעוד יצטערו שם שויתרו על סקוט הנדרסון מחשש של חוסר התאמה ל-לאמלו בול. אגב מלו, הוא שחקן מיוחד. קצת שכחנו את זה כי הוא בקושי היה על הפרקט בעונה שעברה עם סך כולל של 36 משחקים. תוסיפו אליו את מיילס ברידג'ס שהיה אמור בכלל לשחק בליגת בתי הסוהר אבל איכשהו מצא את דרכו חזרה לליגה אחרי שנה בחוץ. למי שלא מעודכן הוא היכה את אשתו מול ילדיו. לפני האירוע הזה הוא היה שחקן בעלייה תרתי משמע עם מקבץ דאנקם שנוגעים בכוכבים. טרי רוזייר עדיין פנטסטי. גורדון הייוורד עדיין יפצע. קאי ג'ונס זה שם שלא הייתי אמור להזכיר בכלל אבל הבן אדם השתלח בחבריו לקבוצה בתגובות לפוסטים באינסטגרם ועכשיו שארלוט הודיעה שהוא לא יקח חלק במחנה אימון בגלל סיבות אישיות. אני בוכה מהשטויות בליגה הזאת. שימו הכל בצד, שארלוט על הגבול של הפליי-אין, לא הרבה יותר מזה. לפחות לא כרגע

שיקגו בולס- לונזו בול עדיין בחוץ. לא שיחק מאז ינואר 2022. לא ישחק לפחות עד אוקטובר 2024. זה שנתיים וחצי. זה כואב. זה מבאס. אבל זה מה שזה. אם לונזו היה בריא זה היה נותן לבולס את האשליה לפחות שהם יכולים לעשות משהו למרות שגם זה לא נכון. דרוזן מדהים. זאק לאבין מעולה. ווצ'ביץ' יציב. זה לא מספיק. יש לפחות 8 קבוצות יותר חזקות במזרח. שיקגו קבוצת עונה סדירה טובה בהתחשב בנסיבות אבל אין לה יכולת לעשות שום דבר והיא תקועה באמצע ואנשים שורפים שם את הזמן והעבודה של ארתורס קרנישובאס די מאכזבת. הבולס צריכים להיכנס לריבילד וככל שזה יעשה מוקדם יותר כך ייטב.

תגובות

דילוג לתוכן