סדרת הגמר – משחק שני

10 הערות – משחק מספר 2

1. הולידיי- קודם כל מזל טוב. ג'רו או דרו כמו שבאמת קוראים לו חוגג 34. מעבר לזה הוא חוגג על הפרקט בגמר עם 19.5 נק', 9.5 ריב' ובלי איבוד אחד. כל זה באחוזים מטורפים ובכלל, הולידיי, בדרך להפוך לשחקן הראשון בהיסטוריה של הפלייאוף שרושם אחוזים של 40-50-90 במינימום של 125 זריקות. במשחק השני בסדרה הוא קלע 26 ב-11 מ-14. שחקן 9 בהיסטוריה של הגמר שקולע לפחות 25 ב-75%. כמעט כולם ביג מנים: יוקיץ', דייויס, שאקיל, מקהייל, קארים, בירד, מקסוול ו-צ'מברלייין. שני המשחקים עם הסקור הכי גבוה שלו העונה היו בגיים 1 של גמר המזרח ובגיים 2 של סדרת הגמר. עצר את קיירי עד עכשיו בסדרה על 2 מ-8 במצ' אפ הישיר מולו. הוא עם הפלוס/מינוס הכי גבוה בסדרה(אותו דבר בגמר של 2021 כששיחק במילווקי) בקיצור, ג'רו הולידיי הוא לא רק שחקן ענק, הוא אצולה אמיתית של כדורסל. בדרך שבה הוא מתנהל על המגרש, מחוץ למגרש.בקיץ הוא גם יקח חלק בנבחרת ארה"ב היסטורית במשחקים האולימפיים.זה מסתדר טוב כי הולידיי שחקן היסטורי

2. קבוצה- זאת הפעם השנייה בהיסטוריה ש-5 שחקנים שונים מאותה קבוצה קולעים לפחות 15 נק' בשני המשחקים הראשונים של סדרת גמר: הלייקרס עשו את זה ב-1987 נגד הסלטיקס וניצחו 2-4. לבוסטון יש 5 שחקנים שהיו באולסטאר(כולל את הורפורד), יש לה 5 שחקנים שכל אחד יכול לתת משחק של כוכב על(כולל את ווייט) יש לה את פריצ'ארד שקלע כמעט מהחצי, מסר שלשה לאסיסט וחטף כדור גדול שהוביל לנקודות במשחק השני. זה שחקן בקצה הרוטציה שמשפיע על המשחק ומייצר מומנטום. בצד השני אין כלום חוץ מלוקה. פוטנציאלת קיירי יכול ואמור להתפוצץ אבל כל השאר נראים כמו קליפה של עצמם. אגב, לא רק באשמתם.

3. נגיעות- במשחק הקודם דאלאס רשמה שיא שלילי של מסירות מאז שהתחילו למדוד את הנתון הזה לפני עשר עונות. כשמסכמים את מספר הנגיעות בכדור של שחקני דאלאס בשני המשחקים הראשונים בסדרה מקבלים נתון היסטורי נוסף. 315 נגיעות במשחק ה-1, 326 נגיעות במשחק ה-, הכי מעט ב-30 השנים האחרונות בפלייאוף בכלל. הכדור עבר מצד לצד כבר 60 פעמים במהלך ההתקפות של בוסטון בגמר. אצל דאלאס המספר חד ספרתי. דאלאס חייבת לבצע התאמות שזה אומר לשנות קצת את סגנון ההתקפות שלה שמתחילות בדרך כלל בכדרורים ארוכים של דונצ'יץ'.

4. קיירי- השחקן היחיד בדאלס שהיה בגמר(3 פעמים בקריירה) והיחיד שלקח אליפות והכי מבוגר ומנוסה ברוטציה(אם אתם לא מכלילים את מקסי קליבה שנולד חודש לפניו) ובמקביל השחקן הכי גרוע של דאלאס בסדרה. 0 מ-8 לשלוש. הרוב בזריקות פנויות. קיבל 23 מהלכי בידוד והצליח לייצר בהם רק 12 נק'. זה נתון קטסטרופה. בגדול קיירי מתעסק בשטויות. מדליק את האוהדים של בוסטון. מתווכח איתם תוך כדי משחק והכי גרוע, משחק על הפנים. לפחות הוא לקח אחריות ואפילו התקשר ללוקה במיוחד להתנצל ולהבטיח שהוא יהיה הרבה יותר טוב. יש לו עוד זמן לתקן והמעבר לדאלאס בטוח ישנה אצלו משהו. לא רואה אותו יורד מ-25 נק' באף אחד משני המשחקים הבאים בסדרה.

5. פציעזינגיס- הלטבי של בוסטון שרק חזר אחרי 38 ימים בחוץ סובל מאחת הפציעות הנדירות מסתבר: "רשתית מדיאלית קרועה שמאפשרת פריקה של הגיד הטיביאלי". מה?? וכל זה ברגל שמאל בכלל(הפציעה בתאומים הייתה בימין). בכל מקרה, עד עכשיו בוסטון הסתדרה גם בלעדיו בפלייאוף עם מאזן 1-9 אבל אם הוא יעדר זה סיפור אחר מול דאלאס. פורזינגיס עם הפלוס מינוס השני הכי גבוה בסדרה, עזר לקבוע את הטון במחצית הראשונה בשני המשחקים עד עכשיו בהגנה ובהתקפה וגם מביא אנרגיות טובות עם שפת גוף של קילר. הדקות החשובות שלו על הפרקט גם נותנות מנוחה להורפורד ומשאירות אותו פרש בהגנה. בקיצור, עם פורזיניגס זאת סדרה של גג 5 משחקים, בלעדיו הכל נפתח.

6. טייטום- באיזה עולם נשכני אנחנו חיים לא להאמין. נכון שטייטום על 12 מ-38 בסדרה ורק 4 מ-14 לשלוש ויש לו 9 איבודים בשני משחקים והוא עדיין לא קלע 20 נק' באף משחק בסדרה אבל הוא מוריד הכי הרבה ריבאונדים ומוסר הכי הרבה אסיסטים ב-2 הקבוצות ובוסטון מובילה 0:2 ועדיין כל העולם יורד עליו. רוב השלשות הפנויות של בוסטון נמסרו על ידי טייטום או יוצרו על ידי חדירות שלו לצבע וכיווץ ההגנה. הוא מקבל בחילופים את לוקה ואת קיירי ועושה עליהם עבודה מצוינת ולא מכריח את עצמו על המשחק. אגב, כרגע הוא עדיין הפייבוריט לזכות ב-אם וי פי של סדרת הגמר. דיסקליימר אחד: יש לו את אחוזי השדה הנמוכים בהיסטוריה של סדרות הגמר(מינימום 150 זריקות) אבל תהיו בטוחים שיהיו לו עוד הזדמנויות לשפר את זה סדרות גמר עתידיות בשנים הקרובות.

7. מיס-מאצ'- בוסטון שומרת מצוין אבל דאלאס משחקת לידיים שלה. הרי טייטום שומר את גאפורד בשביל לקבל את לוקה בסוויץ' אחרי פיק אנד רול אבל המאבריקס לא הלכו מספיק לגאפורד בהמשך כל התקפה כזאת לפחות עד החצי השני של המשחק השני. בחצי הראשון היו לו 2 נק', בחצי השני הוא הוסיף עוד 11. דאלאס חייבת לנצל את טקטיקת ההגנה של בוסטון כי עד עכשיו בסדרה היא פשוט לא מגיבה. בנוסף, דרק לייבלי חייב להיות יותר מעורב בהתקפות כי הוא לא קיים בתור מסיים או מוסר והנוכחות שלו בריצה של המאבריקס עד לגמר הייתה מפתיעה ומשמעותית אבל היא מורגשת בחסרונה כרגע.

8. לייבלי- לצד הציפיות חשוב לזכור שמדובר ברוקי בן 20 אבל עוד הרבה יותר מזה, דרק לייבלי איבד את אמו ממש רגע לפני הפלייאוף. היו לו כמה ימים להתאבל ומשם הוא נכנס למתח וללחץ של הרגעים הכי חשובים בעונה. חודש וחצי כמעט של כדורסל ללא הפסקה(חוץ מהמשחק האחד שפספס בגלל פציעה נגד מינסוטה) עד לניצחון בגמר המערב. ואז פתאום שבוע בלי משחקים שמחזיר אותך טיפה למציאות וכנראה גם לאבל. אביו הלך לעולמו כשהיה ילד ועכשיו הוא נותר ללא אמו. כמעט כל אדם בכל גיל מתקשה להתמודד עם מציאות כל כך קשה, לייבלי עושה את זה בצורה מעוררת השראה. לא משנה מה יקרה בסדרה הזאת, הוא הולך להיות סנטר מאוד משמעותי הרבה שנים בליגה.

9. שלשות- בוסטון נתנה הנחה לדאלאס במשחק השני. רק 10 מ-39 לשלוש. הסלטיקס על מאזן 12-9 העונה כשהם קולעים פחות מ-32%, הם על מאזן שלילי במשחקים בהם הם קולעים 10 שלשות ומטה ועדיין המאבריקס לא ניצלו את זה. דאלאס עם מספרים מביכים עד עכשיו בסדרה. רק 13 מ-53 לשלוש, 5 מ-32 לא כולל את לוקה, 2 מ-21 לשחקני החמישייה לא כולל את לוקה, 6 מ-24 בזריקות פנויות לחלוטין מחוץ לקשת. במשחקי הבית בפלייאוף היא קולעת ב-4% טוב יותר אז צפו לשינוי מגמה.

10. ריכוז- בסוף, דאלאס הפסידה את המשחק השני על פוקוס וריכוז. רק 16 מ-24 מהקו(לוקה 4 מ-8) לעומת 19 מ-20 לבוסטון. פער של 7 נק' במשחק שנגמר 98-105. דאלאס איבדה 15 כדורים במשחק השני שייצרו 21 נק' לבוסטון, הסלטיקס איבדו רק 10 כדורים שייצרו 12 למאבריקס. חלק מהאיבודים לא ראויים למעמד. כל מיני מסירות מזלזלות מאחורי הגב וזריקת כדורים החוצה. זה סדרת גמר, אין מקום לטעויות, כל סנטימטר חשוב, כל מסירה משנה גורלות. הגיע הזמן שהשחקנים של ג'ייסון קיד יפנימו את זה.

תגובות

חזרה לדף הבית
דילוג לתוכן